הסוד בהקניית הרגלי שינה לילדים ותינוקות 

במהלך כל השבוע הילדים הולכים לגן, ורובם ישנים שם את שנת הצהרים (וחלקם גם את שנת הבוקר) שלהם, ואז מגיע הערב ו"המלחמה" מתחילה...
"אמא, עוד סיפור אחד..", "אמא, תשבי לידי", הילד נרדם בהנקה, הילד נרדם על הידיים תוך כדי קפיצות על הכדור פיזיו, הילד נרדם רק בעגלה והקפתם את כל השכונה כבר 8 פעמים והוא עדיין לא נרדם, ועוד ועוד...
והנה סוף השבוע הגיע ושוב אתם מוצאים עצמכם עייפים ותשושים מהשבוע שחלף לו, ואתם תוהים מאיפה תמצאו את הכוחות להעסיק את הילדים ועוד במיוחד כשאתם צריכים לאגור כוחות לפני כל השכבה והשכבה!

כפי ששמעתם מספר לא קטן של פעמים, בכדי שהילד ישן לילות רצופים, אתם ההורים צריכים ללמד אותו להירדם באופן עצמאי ללא עזרתכם. אך קיימות שיטות רבות שכל אחת מהן ממליצה לפעול בדרך שונה על מנת להקנות את הרגלי השינה הנכונים ליקר לכם מכל, ואתם מוצאים את עצמכם מבולבלים ותוהים באיזו דרך כדאי לפעול.
הקיצוניים יציעו לכם להתעלם לחלוטין מבכי הילד עד אשר ילמד כי הוא לא יענה אם יבכה, חלקם יגרסו כי הדרך הקצרה ביותר היא להשאיר את הילד לבכות במיטתו וכל פרק זמן קצוב להיכנס לחדר לזמן קצר ולצאת שוב לאותו הזמן שהוגדר מראש, כך עד שילמד כי עליו לישון. והמתונים יותר יאמרו כי יש לפעול בדרך הדרגתית יותר וללמד את הילד בצורה הדרגתית כיצד להירדם לבד.
כל מטפל/יועץ ינחה אתכם לפעול בדרכים שונות אך כולם יסכימו כי עליכם ההורים להיות עקביים במסרים שאתם משדרים (יהיו אשר יהיו)!
בין אם המסר שאתם בחרתם לשדר לו הוא כי אתם נכנסים להרגיע אותו כל 5 דקות, בין המסר הוא התעלמות ובין אם המסר הוא שאתם איתו ושכל פעם שהוא בוכה אתם מרימים אותו עד שיירגע – אתם חייבים לשמור על עקביות ולפעול באותה הדרך בכל פעם שאתם משכיבים אותו לישון ובכל פעם שהוא מתעורר וצריך להרדים אותו מחדש!

ומה קורה במהלך הסוף שבוע שבו הילד ישן את שנת הצהריים בבית? האם גם אז צריך להקפיד על דרך הירדמות מסוימת, הרי קשה לו מאוד להירדם במשך היום (בעיקר בבית)?
כן, כן וכן!!!
אין הבדל בדרך בה משכיבים ילד בערב לדרך בה משכיבים את הילד לישון בשעות הצהריים/בוקר!
כאשר אתם מתחילים ללמד את ילדכם כיצד להירדם באופן עצמאי חשוב מאוד כי תנהגו באותם הדרכים בכל הרדמה והרדמה, שהרי רק כשהמסר ברור ואתם מלמדים אותו בצורה עקבית דרך מסוימת להירדם בה, רק אז הוא ילמד שהנקה/בקבוק/נדנוד על הידיים/20 סיפורים וכו'.. לא משמשים אותו לצורך הירדמות. בדיוק כפי שהחלטתם שהילד לא אוכל ממתק לפני האוכל ואין זה משנה אם מדובר בארוחת בוקר, צהריים או ערב כך אין זה משנה באיזה שעה ביום נעשית ההשכבה.

לדוגמא, תינוק בן שנה וחצי שרגיל להירדם בכל פעם שמתעורר תוך כדי אכילת בקבוק, והוריו בחרו לנקוט בדרך הדרגתית על מנת ללמד אותו להירדם לבדו, יפעלו בדרך הבאה:

• על הורים לבנות טקס שינה שבמהלכו יתנו לילד לאכול בקבוק (כשהוא ישוב עליהם) כשהם מקפידים שאינו נרדם או מתנמנם תוך כדי אכילה (ניתן להשאיר את האור בחדר דלוק), לאחר שסיימו את טקס השינה הם ישכיבו את הילד במיטה ויעזרו לו להירדם ע"י מגע.

בכל פעם שהילד יתחיל לבכות הם ירימו אותו על הידיים וכשיירגע יניחו אותו במיטה. וכך בכל פעם שיבכה – ירימו אותו עד לרגיעה ויניחו במיטה וילטפו אותו עד שיירדם.

• בכל יקיצה ירגיעו אותו על ידי הרמה על הידיים ובמידה ונתנו לו בקבוק לאכול יקפידו כי אינו נרדם במהלך האכילה.
• כל השכבה שההורים לוקחים בה חלק צריכה להיות על פי הכללים הללו (הרגעה כשהילד בוכה, החזרה למיטה כשנרגע, עזרה בהירדמות ע"י מגע ומניעת הירדמות/התנמנמות תוך כדי אכילה).

אל דאגה, הילדים יודעים לעשות הפרדה בין מטפלת, גננת, סבתא ואמא ולכן שינה שמתרחשת בגן לא צריכה בהכרח להיות על פי הכללים הללו.
אם במהלך השבוע הילד ישן במשך היום בגן, הקפידו שבמהלך סוף השבוע הילד יירדם לפחות פעם אחת במיטתו באותה הדרך בה אתם מרדימים אותו בערב.

** עם הזמן על ההורים להפסיק להרדים את ילדם באמצעות מגע ולאט לאט להתרחק ממיטתו ובסוף לצאת מחדרו. בכל שלב ושלב חשוב להיענות באופן עקבי לבכי הילד.

לסיכום, הקניית הרגלי שינה לילדנו היא אינה משימה פשוטה אך המפתח להצלחה טמון בנו ההורים.

רק אתם יודעים מה נכון לכם כהורים, בחרו דרך ופעלו בעקביות ובהתמדה תוך אמונה שאתם עושים זאת לטובת ילדכם.